המונח 'מעבדה' אינו רווח עדיין בעולם מדעי הרוח, אך הוא מיטיב לבטא שניים מתוך שלושת המאפיינים היסודיים של פעילותנו. המאפיין הראשון הוא שיתופיות: תרבות המעבדה מעודדת שיתופי פעולה בין-תחומיים ומרגילה את החברים בה לעבודת צוות, באופנים הפורצים את דפוס החוקר הבודד האופייני למדעי הרוח. זאת, לא רק משום שהמחקר החישובי הוא בין-תחומי מטבעו, אלא גם מסיבה עקרונית יותר; אנו מאמינים שסביבה שיתופית תומכת ונעימה, שבה החוקר והתלמיד אינם עומדים לבדם מול עולם הידע האינסופי, כי אם חברים בצוות המתמודד עם אתגרים דומים, תתרום לשיפור המחקר ולשיפור חוויית המחקר, וממילא גם לטיפוח מצוינות ולצמיחה אישית וקבוצתית. המאפיין השני הוא חישוביות, והוא המבטא יותר מכל את זהותה המחקרית של המעבדה כגוף הפועל בשדה מדעי הרוח הדיגיטליים: בשונה ממחקרי ספרות רגילים, המחקר הנערך במעבדה מחויב לשילוב פרספקטיבות חישוביות וממצאים אמפיריים, המושגים, בחלקם, בתהליכי ניסוי.
ניסויים אמפיריים? מה להם ולתחום דעת הנשען במידה רבה על הערכות סובייקטיביות ועל פרשנות יצירתית? שאלה מורכבת זו תובעת מאיתנו להיות מחויבים לאינטגרציה ביקורתית - מאתגרת ככל שתהא - של הפרספקטיבות החדשות, עם הפרספקטיבות המסורתיות של המחקר ההומאניסטי ה'רגיל', הלא-דיגיטלי; אנו רואים חשיבות רבה בהטלתן אלו על אלו, כמו גם בעיסוק שיטתי ורפלקסיבי במציאת שפה תיאורטית-אופרטיבית משותפת להן. מתוך תפיסה זו, למשל, אנו ממליצים לתלמידי מחקר ולחוקרים העמלים על פרוייקט 'מסורתי', לבחון היבטים מסוימים ממחקרם בכלים חישוביים - ואפילו היבטים קטנים בלבד - מאמץ שבלעדיו העיסוק החישובי יישאר איזוטרי ו'נישתי' מדי, בשעה שמדעי הרוח ה'מסורתיים' לא ימצו את הפוטנציאל הטמון בו עבורם. שתי התרבויות צריכות להיפגש.
נגישות היא אפוא המאפיין השלישי של עבודתנו, מאפיין המעניק למעבדה זהות ייחודית בנוף מדעי הרוח הדיגיטליים. אנו מאמינים כי מחקר חישובי במדעי הרוח חייב למצוא מסילות ללב המחקר המסורתי: לא רק כדי להשפיע, אלא גם כדי להיות מושפע; כדי לעמוד לביקורת; כדי להיות בדיאלוג; כדי להיות 'הומאניסטי' במובן העמוק של המילה. לשם כך עלינו להסיר חסמים, ולא להרבות בהם: עלינו לעודד שימוש בטכנולוגיות ובפרספקטיבות ידידותיות למשתמש/ת - לא רק מבחינה טכנית, אלא גם מבחינה קונספטואלית או פילוסופית: כאלה הרואות לנגד עיניהן את עולם מדעי הרוח במלוא מורכבותו ועושרו.
החזון שלנו מדבר אליך? יש לך פרוייקט להציע? שלח/י לנו דוא"ל, ונעמוד איתך בקשר. אנו מצפים לכך; דלתנו פתוחה תמיד.
על אודות המעבדה הספרותית
המעבדה הספרותית החלה לפעול בשנת הלימודים 2019-2020 במסגרת המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המעבדה, ראשונה מסוגה בישראל, משמשת חממה למחקר חישובי שיטתי בספרות עברית ובתחומים משיקים. המעבדה משלבת פרספקטיבות חדשות עם גישות מסורתיות, ונשענת על עבודת צוות של חוקרים/ות ותלמידים/ות ממגוון דיסציפלינות מן הפקולטה למדעי הרוח והחברה, ומהאוניברסיטה כולה.
מחקר חישובי בספרות (Computational Literary Studies) הוא אחד הענפים העיקריים של מדעי הרוח הדיגיטליים (Digital Humanities) - תחום דעת הזוכה לפריחה ניכרת מראשית המאה הנוכחית ואילך. בדומה לתחום כולו, מבקש ענף זה לרתום את יכולות העיבוד והניתוח של המחשב לחקר הספרות, על כל צדדיה והיבטיה. נסיונות חלוציים שנערכו בעשור האחרון בכמה מספרויות העולם, ובעיקר בספרות האנגלית, מראים כיצד הקריאה החישובית בטקסטים אינה מייתרת, חלילה, את הקריאה ה'אנושית' בהם, אלא משלימה, מעשירה, ולעתים גם מאתגרת אותה: המחשב יכול להתמודד עם טקסטים בהיקף גדול יותר, לתמוך ולאשר באופן אמפירי אינטואיציות מחקריות – או לחילופין, לסייג ולשלול אותן; הוא חושף תופעות שעין החוקר מתקשה בראייתן, בשל המגבלות האנושיות הטבעיות שבקריאה ליניארית ובזכרון מוגבל; הוא מציע תשובות מקוריות לשאלות ישנות, ובה בעת מעורר שאלות שטרם נשאלו.
המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא המקום האופטימלי להטמעת נסיונות אלה בתחום הספרות העברית. המחלקה, הגדולה והטובה מסוגה בישראל ובעולם, מעניקה למעבדה מסגרת אינטלקטואלית תוססת ודינמית. התפתחותו המואצת של מחקר הספרות החישובי באירופה ובצפון אמריקה זוכה על ידה ללבוש מקומי ייחודי ולתנאי פתיחה מבטיחים; בזכותם, כך אנו מקווים, תותיר התפתחות זו את חותמה בחקר הספרות העברית, תוך שמירה על זיקה מתמדת לשדות אוניברסליים מובהקים.
הפקולטה למדעי הרוח והחברה מספקת למעבדה הקשר מקומי ואוניברסלי רחב אף יותר. בפתיחות רבה היא תומכת בחציית גבולות דיסציפלינריים, מהלך שלו שותפות גם פקולטות אחרות. כך, המעבדה משמשת בית לכל מי שמתעניין או מתעניינת במחקר חישובי, ויהא רקעו או רקעה אשר יהא: היסטוריה ובלשנות חישובית, מחשבת ישראל ומתמטיקה, לשון עברית והנדסת מערכות מידע, תולדות האמנות ומדעי הנתונים, ועוד - שפת המעבדה בלולה מכולן.
ד"ר איתי מרינברג-מיליקובסקי, ראש המעבדה, כתב עבודת דוקטור על אודות סיפוריותו של התלמוד הבבלי במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בעיות מתודולוגיות ותיאורטיות שונות הובילו אותו, לגמרי במקרה, להתוודע לעבודתו פורצת הדרך של פרנקו מורטי, ובעקבותיו לעולם המחקר החישובי וליישומיו בחקר הפרוזה. בשלב הבא פנה להשתלמות בתר-דוקטורט אצל פרופ' יאן כריסטוף מייסטר, חוקר בעל שם עולמי מן המרכז הבין-תחומי לנראטולוגיה באוניברסיטת המבורג שבגרמניה, שם התמחה בתיאוריה של הנראטיב, במחקר חישובי, ובצירופם יחד. לאחר שלוש שנים בהמבורג חזר מרינברג-מיליקובסקי עם משפחתו לישראל, על מנת לשמש מרצה בכיר במחלקה לספרות עברית ולייסד את המעבדה הספרותית. ספרו 'מחקר טקסטואלי בעידן הדיגיטלי: היבטים תיאורטיים' (האוניברסיטה הפתוחה, 2020) עתיד להיות ספר המבוא הראשון בעברית למדעי הרוח הדיגיטליים.