טיזר לכנס קריאה רחוקה 2021 - ב.jpg

הנה זה בא!

אנו גאים להכריז על כנס 'קריאה רחוקה ומחקר חישובי בספרות העברית' שיערך ביום שלישי, 27 באפריל 2021, בחסות המעבדה הספרותית, המחלקה לספרות עברית ומכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית-ישראלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הכנס יערך במתכונת מקוונת. ההשתתפות מותנית ברישום מראש, כמפורט להלן.

 

 

רישום לכנס

קישור לכנס יישלח לנרשמים/ות מראש בלבד, בטופס שבקישור זה.

המחקר החישובי בספרות: תמונת מצב עכשווית

למרות דימויו כתחום חדש וצעיר, המחקר החישובי בספרות (computational literary studies) נערך בצורות שונות כבר כמה עשרות שנים. ואולם, הנסיונות הראשוניים בתחום, שהתפרסמו בכתבי עת ייעודיים בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים, נראים מזווית מבט עכשווית גולמיים ובוסריים למדי; לא יפלא שאף לא אחד מהם הותיר חותם של ממש על תולדות המחקר והביקורת.

את הדימוי החדש יש לייחס למה שהתחולל בתחום מאז ראשית המאה הנוכחית, בין היתר הודות לעבודתו פורצת הדרך (והשנויה במחלוקת) של פרנקו מורטי. במאמרו רב-ההשפעה משנת 2000, 'השערות על ספרות העולם', טבע מורטי לראשונה את המונח 'קריאה רחוקה' (distant reading), בהצביעו על מגבלותיה של הקריאה הקרובה, המסורתית, כאסטרטגיה הולמת לדיון בספרות העולם. בהוראתו הראשונית, המונח לא התייחס כלל למחשבים, אלא לאפשרות להתבונן בקורפוס גדול של יצירות ספרותיות מרחוק – באמצעות תיווכם של אחרים, ללא קריאה ממשית בטקסט – ובתנאי שהתבוננות זו תיוסד על ניתוח שיטתי של יחידת אנליזה ברורה ומוגדרת, שלאורה, כתב מורטי, 'הספרות כולה הופכת פתאום שרשרת של נסיונות קשורים זה בזה'. בלי שהתכוון לכך, תוך שנים אחדות עבר המונח מעתק ונעשה זהה למחקר חישובי; מעין סיסמה קליטה בעזרתה ביקשו חוקרים רבים, ביניהם גם מורטי ותלמידיו, להעניק תיאור קולע לעבודתם בנקודת המפגש החדשה והתוססת בין לימודי הספרות ומדעי המחשב.

בשונה מהנסיונות הראשוניים שתוארו קודם, הגל החדש במחקר הספרות החישובי היה נועז יותר מבחינה קונספטואלית, ורפלקסיבי הרבה יותר מבחינה תיאורטית: הוא התאפיין במאמץ אמיתי לחבר יחד שפות שונות על מנת לדון מחדש בשאלות היסוד של אמנות הסיפור ושל ההיסטוריה שלה, ולהעמידה בהקשרים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים רחבים – מאמץ הניכר למשל במאמרים שפורסמו בכתב העת Journal of Cultural Analytics, ב'פמפלטים' של המעבדה הספרותית באוניברסיטת סטנפורד (https://litlab.stanford.edu), ובעבודתם של חוקרים כגון אנדרו פייפר (Piper), יאן כריסטוף מייסטר (Meister) טד אנדרווד (Underwood), ואחרים. למרות כל זאת, ומסיבות שלא כאן המקום לפרטן, דומה כי התחום עדיין מחפש את דרכו.

מטרת הכנס

בתחומה הצר של הספרות העברית והישראלית, מאמץ זה עודנו בראשיתו: מספר המחקרים שהוקדשו לדיון בשאלות היסוד של ספרות זו מפרספקטיבה חישובית הינו מצומצם ביותר; ופריחתם המבורכת של מדעי הרוח הדיגיטליים בישראל נותנת לפי שעה את אותותיה בעיקר בתחומי מאגרי המידע, הכלים והדיגיטציה (החשובים מאוד כשלעצמם), ופחות בתחומי המחקר החישובי הממקם עצמו על רצף אחד עם מחקר הספרות במובנו המסורתי.

לטעמנו, הגיע הזמן ובשלו התנאים למהלך ביקורתי חדש שיבקש לצלוח את הפער. תובנה זו מכוונת את דרכה של המעבדה הספרותית שהקמנו לפני כשנה וחצי, ובאמצעות הכנס אנו מעוניינים להרחיב כעת את השיח על אודותיה. 

זאת ועוד, אנו סבורים שהספרות העברית והישראלית מספקת מקרה מבחן אידיאלי למחקר חישובי, דווקא משום שהיא גדולה מספיק, אך לא גדולה מדי; היא מאפשרת תנועת רצוא ושוב מתמדת בין מרחק וקרבה, בין ניתוח כמותי של תופעות רחבות לבין התבוננות אנושית רגישה במופעים ייחודיים המאתגרים כל הכללה. אנו מקוים שהכנס הצפוי, וקובץ המאמרים שיראה אור בעקבותיו, יוציאו השערה זו מן הכח אל הפועל.

מטרת הכנס היא, אפוא, לקדם את המחקר החישובי בספרות העברית והישראלית, בלי לוותר על מחויבות עמוקה למסורת העיונית והתיאורטית הלא-חישובית שהוקדשה לה עד כה. בדרך זו נבקש לברר סוגיות פואטיות ונראטולוגיות, בעיות פרשניות ותיאורטיות, תופעות בהיסטוריה של הספרות, היבטים סוציולוגיים, תרבותיים ופוליטיים שלה, ועוד.

תוכנית הכנס

הכנס המתוכנן כולל 13 הרצאות באורך מלא (15 דקות) וכן 6 פוסטרים שיפורסמו באתר הכנס וילוו בהרצאות-בזק (3 דקות). ההרצאות השונות מכסות היבטים רבים של מחקר הספרות החישובי בהקשרו העברי והישראלי, והן מגוונות מאוד באופיין, מבחינה עיונית וטכנולוגית גם יחד. תוכניה מלאה ומפורטת מצורפת להלן וניתנת להורדה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תקצירי ההרצאות

למבט מעמיק על ההרצאות הצפויות בכנס, כדאי לעיין בחוברת התקצירים המפורטת, הניתנת אף היא להורדה להלן.

 

תערוכת הפוסטרים הוירטואלית

בנוסף ל- 14 הרצאות רגילות באורך מלא (15 דקות), הכנס משלב גם תערוכה ובה שישה פוסטרים, כאן.

הפוסטרים יוצגו בסדרה של הרצאות-בזק במושב הצהרים של הכנס.

ועדת הכנס

פרופ' יגאל שוורץ, ד"ר איתי מרינברג-מיליקובסקי, תמר סתר. מסייעת: נעם קרון.

פרטים ליצירת קשר

לשאלות, הערות והצעות אפשר לפנות אלינו ישירות בכתובת הדוא"ל של המעבדה.

 

להתראות בכנס!