קול קורא

קריאה רחוקה ומחקר חישובי בספרות העברית

כנס ואסופת מאמרים

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב | 27 באפריל 2021

מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, בשיתוף המעבדה הספרותית של המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, גאים להכריז על כנס שיערך ב-27 באפריל 2021 תחת הכותרת 'קריאה רחוקה ומחקר חישובי בספרות העברית'. אנו מזמינים חוקרים וחוקרות להגיש הצעות להרצאות בכנס, בהתאם לתיאור ולהנחיות להלן.

 

 

המחקר החישובי בספרות: תמונת מצב עכשווית

למרות דימויו כתחום חדש וצעיר, המחקר החישובי בספרות (computational literary studies) נערך בצורות שונות כבר כמה עשרות שנים. ואולם, הנסיונות הראשוניים בתחום, שהתפרסמו בכתבי עת ייעודיים בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים, נראים מזווית מבט עכשווית גולמיים ובוסריים למדי; לא יפלא שאף לא אחד מהם הותיר חותם של ממש על תולדות המחקר והביקורת.

את הדימוי החדש יש לייחס למה שהתחולל בתחום מאז ראשית המאה הנוכחית, בין היתר הודות לעבודתו פורצת הדרך (והשנויה במחלוקת) של פרנקו מורטי. במאמרו רב-ההשפעה משנת 2000, 'השערות על ספרות העולם', טבע מורטי לראשונה את המונח 'קריאה רחוקה' (distant reading), בהצביעו על מגבלותיה של הקריאה הקרובה, המסורתית, כאסטרטגיה הולמת לדיון בספרות העולם. בהוראתו הראשונית, המונח לא התייחס כלל למחשבים, אלא לאפשרות להתבונן בקורפוס גדול של יצירות ספרותיות מרחוק – באמצעות תיווכם של אחרים, ללא קריאה ממשית בטקסט – ובתנאי שהתבוננות זו תיוסד על ניתוח שיטתי של יחידת אנליזה ברורה ומוגדרת, שלאורה, כתב מורטי, 'הספרות כולה הופכת פתאום שרשרת של נסיונות קשורים זה בזה'. בלי שהתכוון לכך, תוך שנים אחדות עבר המונח מעתק ונעשה זהה למחקר חישובי; מעין סיסמה קליטה בעזרתה ביקשו חוקרים רבים, ביניהם גם מורטי ותלמידיו, להעניק תיאור קולע לעבודתם בנקודת המפגש החדשה והתוססת בין לימודי הספרות ומדעי המחשב.

בשונה מהנסיונות הראשוניים שתוארו קודם, הגל החדש במחקר הספרות החישובי היה נועז יותר מבחינה קונספטואלית, ורפלקסיבי הרבה יותר מבחינה תיאורטית: הוא התאפיין במאמץ אמיתי לחבר יחד שפות שונות על מנת לדון מחדש בשאלות היסוד של אמנות הסיפור ושל ההיסטוריה שלה, ולהעמידה בהקשרים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים רחבים – מאמץ הניכר למשל במאמרים שפורסמו בכתב העת Journal of Cultural Analytics, ב'פמפלטים' של המעבדה הספרותית באוניברסיטת סטנפורד (https://litlab.stanford.edu), ובעבודתם של חוקרים כגון אנדרו פייפר (Piper), יאן כריסטוף מייסטר (Meister) טד אנדרווד (Underwood), ואחרים. למרות כל זאת, ומסיבות שלא כאן המקום לפרטן, דומה כי התחום עדיין מחפש את דרכו.

 

מטרת הכנס

בתחומה הצר של הספרות העברית והישראלית, מאמץ זה עודנו בראשיתו: מספר המחקרים שהוקדשו לדיון בשאלות היסוד של ספרות זו מפרספקטיבה חישובית הינו מצומצם ביותר; ופריחתם המבורכת של מדעי הרוח הדיגיטליים בישראל נותנת לפי שעה את אותותיה בעיקר בתחומי מאגרי המידע, הכלים והדיגיטציה (החשובים מאוד כשלעצמם), ופחות בתחומי המחקר החישובי הממקם עצמו על רצף אחד עם מחקר הספרות במובנו המסורתי.

לטעמנו, הגיע הזמן ובשלו התנאים למהלך ביקורתי חדש שיבקש לצלוח את הפער. תובנה זו מכוונת את דרכה של המעבדה הספרותית שהקמנו לפני שנה, ואנו מעוניינים להרחיב כעת את השיח על אודותיה. 

זאת ועוד, אנו סבורים שהספרות העברית והישראלית מספקת מקרה מבחן אידיאלי למחקר חישובי, דווקא משום שהיא גדולה מספיק, אך לא גדולה מדי; היא מאפשרת תנועת רצוא ושוב מתמדת בין מרחק וקרבה, בין ניתוח כמותי של תופעות רחבות לבין התבוננות אנושית רגישה במופעים ייחודיים המאתגרים כל הכללה. אנו מקוים שהכנס המתוכנן, וקובץ המאמרים שיראה אור בעקבותיו, יוציאו השערה זו מן הכח אל הפועל.

מטרת הכנס היא, אפוא, לקדם את המחקר החישובי בספרות העברית והישראלית, בלי לוותר על מחויבות עמוקה למסורת העיונית והתיאורטית הלא-חישובית שהוקדשה לה עד כה. בדרך זו נבקש לברר סוגיות פואטיות ונראטולוגיות, בעיות פרשניות ותיאורטיות, תופעות בהיסטוריה של הספרות, היבטים סוציולוגיים, תרבותיים ופוליטיים שלה, ועוד.

נושאי הדיון בכנס

  • דגש מיוחד יינתן על מחקרים העשויים לתרום במישרין או בעקיפין לפרוייקט 'מיפויה-מחדש של הספרות הישראלית באמצעות לקסיקון דיגיטלי' (ISF 302/17), המבוסס על מהדורה דיגיטלית מעודכנת של 'לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית', שהושקה לאחרונה: https://heksherimlexicon.bgu.ac.il. בניגוד ללקסיקון המודפס, שבו כל ערך נקרא בפני עצמו, הלקסיקון הדיגיטלי מאפשר תשומת לב לתופעות רוחביות: כך, למשל, מעקב אחר הופעות מרובות של מילה, שם, או מושג משותף בערכים שונים, עשוי לגלות זרמי עומק תמאטיים, צורניים או תיאורטיים, המשפיעים על הספרות העברית והישראלית לאורכה ולרוחבה (ראו דוגמאות ראשוניות בפוסטר המצורף כאן) – ובה בעת גם להעיד על הפרדיגמות המחקריות שמתוכן ולאורן ספרות זו מתוארת, מתמיינת, מומשגת; ממילא, חיפוש מסוג זה מלמד על יעילותו של המפעל ההיסטוריוגרפי, אך גם על מגבלותיו ועל נקודות העיוורון שלו. הכנס יקדם בברכה הרצאות מאת חוקרי/ות ספרות שידונו בממצאים העולים מהלקסיקון מזווית מבט חישובית ולא-חישובית גם יחד.

  • בצד זאת, הכנס פתוח למחקרים חישוביים בכל תחומי הספרות העברית לדורותיה ולענפיה, על כל מופעיה המגוונים בזמן ובמרחב: הסיפור המקראי והתלמודי, הפיוט ושירת ימי הביניים, הספרות העממית, הספרות החדשה, והספרות התיעודית. כותרת רחבה וכללית זו נועדה להעניק לחוקר/ת חופש בבחירת הנושא והמתודה, במסגור הזמן והמרחב, בקביעת הקורפוס ובהגדרת גבולותיו; כל אלה יכולים להשתנות מהרצאה להרצאה. כך, למשל, נשמח לשמוע על אודות תמורות ז'אנריות בספרות חז"ל, לשונו וסגנונו של הפיוט הקדום, מוסכמות וחריגה מהן בשירת ימי הביניים, דרכי התגבשותן של מסורות עממיות, התקבלותו של הרומן העברי המודרני, כמו גם על אודות סיפור אחד, שיר אחד, רומן אחד, ממואר אחד – ובלבד שהמחקר יכלול מרכיב חישובי משמעותי שיאפשר לבחון את שאלת תרומתו לשיח שהכנס מבקש לקדם.

 

הרצאות, פוסטרים, מאמרים

הכנס מציע שני מסלולי הגשה.

  1. מסלול ראשי: הרצאות באורך מלא (20 דקות). מסלול זה מתאים להצגת מחקרים שהושלמו או עומדים לקראת השלמה, ועניינם דיון בספרות העברית והישראלית מפרספקטיבה ביקורתית המשלבת גישות חישוביות ומסורתיות. במסגרת זאת נעודד במיוחד הרצאות המתבססות על שיתופי פעולה בין חוקרים/ות בעלי/ות רקע שונה.

  2. מסלול משני: פוסטרים. מסלול זה מתאים להצגת מחקרים חישוביים-ספרותיים הנמצאים בשלב ראשוני, וכן להצגת פרוייקטים שהדגש בהם הוא טכנולוגי או תשתיתי – ובתנאי שתהא בהם תרומה פוטנציאלית לחקר הספרות העברית והישראלית. הפוסטרים יוצגו בתערוכה לאורך כל שעות הכנס, ויידונו במושב מיוחד שיוקדש להם.

הרצאות נבחרות מן הכנס (בעיקר מהמסלול הראשי, ובמקרים מיוחדים גם מהמסלול השני) עתידות להתפרסם בנוסח מורחב (באנגלית) בגליון מיוחד של כתב העת המקוון BGU Review.

הגשת הצעות להשתתפות בכנס

הצעות להרצאות או לפוסטרים יש לשלוח לכתובת הדוא"ל של המעבדה הספרותית (lit.lab@post.bgu.ac.il) עד לתאריך 1 בנובמבר 2020. על כל הצעה לכלול את הפרטים הבאים: כותרת, שם המגיש/ה, מסלול ההגשה, מילות מפתח, תיאור מפורט (400 מילים), 3-5 פריטים ביבליוגרפיים עיקריים.

תשובות תימסרנה עד לתאריך 31 בדצמבר 2020. ועדת הכנס שומרת לעצמה את הזכות להמליץ על העברת הצעה ממסלול אחד למשנהו, לפי שיקול דעתה.

 

ומה בנוגע למשבר הקורונה?

בשלב הנוכחי אנו מקווים שנוכל לקיים את הכנס בקמפוס האוניברסיטה, ונערכים בהתאם. עם זאת, באם הנחיות רשויות האוניברסיטה ומשרד הבריאות לא תאפשרנה התקהלות גם במהלך אפריל 2021, הכנס יערך במתכונת וירטואלית ויפוצל ככל הנראה לשני חצאי ימים. הודעה בנושא תופץ מוקדם ככל האפשר.

 

יצירת קשר

שאלות הנוגעות לעבודה עם נתוני לקסיקון הקשרים יש להפנות לגב' תמר סתר: tamar.setter@gmail.com. שאלות הנוגעות להרצאות או פוסטרים בנושאים אחרים יש להפנות לד"ר איתי מרינברג-מיליקובסקי: marienbe@post.bgu.ac.il.

 

בברכה,

ועדת הכנס

פרופ' יגאל שוורץ, גב' תמר סתר, ד"ר איתי מרינברג-מיליקובסקי