Library Books

פרוייקטים מחקריים

בלב העשייה במעבדה הספרותית עומד, כמובן, המחקר.

המעבדה מקדמת בכל זמן נתון כמה מחקרים בהיקפים שונים וברמות מורכבות מגוונות: החל ממחקרים אישיים של תלמידי ותלמידות המחקר הפועלים במסגרת המעבדה, ועד מחקרים מסועפים הנשענים על שיתוף פעולה חוצה פקולטות, ולעתים גם אוניברסיטאות וארצות. מחקרים מן הסוג הראשון נתמכים לעתים במידה זו או אחרת על ידי מלגות הצטיינות; מחקרים מן הסוג השני נתמכים בדרך כלל על ידי קרנות תחרותיות ומענקים שונים. מחקרים נוספים - בעיקר כאלה הנמצאים עדיין בשלב מוקדם יחסית - מתנהלים ללא תמיכה מיוחדת כלשהי. כל אחד מן הפרוייקטים  המתנהלים במעבדה ממוקם בנקודה אחרת על הרצף שבין מחקר חישובי 'רך', שבו השימוש במחשב מינורי יחסית ונושא אופי אינסטרומנטלי, לבין מחקר חישובי 'כבד', שבו המרכיב האלגוריתמי גובר על כל מרכיב אחר. כך או כך, אלו אף אלו נועדו לקדם את המחקר החישובי של הספרות העברית ושל תחומים המשיקים לה.

הרשימה להלן מפרטת בקצרה כמה מן הפרוייקטים המחקריים העיקריים המתנהלים כעת במעבדה.

Closeup of freshly cut logs

סיפורי התלמוד הבבלי: לקראת מיפוי וניתוח מקיף

פרוייקט זה, המתקיים בשיתוף צוות חוקרים וחוקרות ובתמיכת הקרן הלאומית למדע (מענק מס' 2023/21), מבקש למפות מחדש את כלל החומר הנראטיבי המשוקע בתלמוד הבבלי, לצורותיו השונות. הוא ממשיך ומפתח כיוונים שהחלו להסתמן בפרוייקט המחקר 'מעשה לסתור: לקראת פואטיקה היסטורית של הסיפור התלמודי', שנתמך בשעתו במענק פתיחה שניתן לד"ר מרינברג-מיליקובסקי במסגרת מלגת אלון.

במהלך ארבע שנות הפרוייקט (2021-2025) אנו מתעתדים להשיק מאגר מידע פואטי מקיף לכלל סיפורי התלמוד הבבלי, ולפרסם סדרת מאמרים המבוססים על קריאה רחוקה בסיפורים אלה, כפי שהם מצטיירים מתוך המאגר - דהיינו, מתוך תשומת לב לתופעות רוחביות בעלות חשיבות עקרונית - ובה בעת, מתוך קשב לעולה מקריאה קרובה בהם, כמיטב המסורת הפרשנית והמחקרית.

After the Harvest

ביקורת התבונה הדיגיטלית: אימות (ולידציה) של קריאה רחוקה מפרספקטיבה השוואתית

פרוייקט בין-אוניברסיטאי הנערך בשיתוף ד"ר רננה קידר מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' אופיר מינץ-מנור מהאוניברסיטה הפתוחה, ובתמיכת משרד המדע והטכנולוגיה (מענק מס' 1223).

מאז ראשית המאה הנוכחית מתואר תחום מדעי הרוח הדיגיטליים כענף חדשני שישנה את פני מדעי הרוח, יסלול דרכים חדשות בהבנת האדם והחברה, ויבנה גשר איתן בין דיסציפלינות שונות. התפתחות זו, הצועדת יד ביד עם התפתחויות תרבותיות, טכנולוגיות ואקדמיות אחרות, מעוררת תקוות רבות, אך גם תגובות ביקורתיות: האם אין בה ויתור מסוכן על המסורת ההומניסטית הישנה והטובה? האמנם מחשבים יכולים 'להבין' תופעות כשם שבני אדם מבינים אותן? מה באמת ערכה של 'הקריאה הרחוקה', כפי שהיא מכונה בעקבות מורטי? בחלוף עשרים שנה מן הפריצה המבטיחה והאופטימית של התחום אפשר לומר כי שאלות אלה אינן נובעות משמרנות גרידא. אף על פי שאיש כמעט אינו מערער עוד על כוחו האנליטי של המחשב, ועל פוטנציאל התרומה של חישוביות למדעי הרוח, דומה שפוטנציאל זה עדיין רחוק מלהתממש. חוקרים שונים מצביעים על בעיות במחקרים הנערכים בתחום, וגם ההישגים שכבר הושגו בו סובלים ממה שאדם האמונד כינה "הקשר הכפול של האימות", כלומר, העובדה שמצד אחד מחקרים חישוביים רבים מוכיחים דברים שכבר ידענו מראש, בלי כל אמצעי עזר מתקדמים, ומצד שני, מחקרים חישוביים אחרים, פורצי-דרך יותר, מפיקים תוצאות כה מפתיעות שאין לנו שום יכולת לאשש או לשלול.
פרוייקט המחקר 'ביקורת התבונה הדיגיטלית' צועד בעקבות קריאתם של האמונד, אנדרווד, מייסטר וחוקרים מובילים אחרים לוולידציה של מדעי הרוח הדיגיטליים, כלומר, לתחילתו של עידן חדש ובוגר יותר בתחום, שבו לא נדבר רק בלשון עתיד על מה שאפשר לעשות באופן תיאורטי, אלא על מה שנעשה בפועל; עידן שבו אנו מעמידים במבחן ביקורתי מאוזן וזהיר את ההצלחות מול הכשלונות, ומפתחים כלים להתקדמות מחקרית יעילה, פוריה ומשמעותית יותר - תוך מתן תשומת לב מיוחדת למצבה של הקריאה הרחוקה בטקסט העברי לסוגיו השונים. 

הפרוייקט מבוסס על עבודה מקבילה ומשותפת של שלושה צוותי מחקר, הבוחנים ומפתחים אסטרטגיות לקריאה רחוקה בטקסטים עבריים משלושה סוגים: עדויות משפטיות (קבוצת האוניברסיטה העברית בירושלים); שירה קדם-מודרנית (קבוצת האוניברסיטה הפתוחה); וסיפורים קצרים מודרניים ופוסט-מודרניים (קבוצת אוניברסיטת בן גוריון בנגב).

Round Library

רומן מפתח: קריאה רחוקה ברומן העברי - סיכויים וסיכונים | ד"ר יעל דקל

פרוייקט זה, המתקיים בתמיכת מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית בראשות פרופ' יגאל שוורץ, מבקש להניח תשתית ראשונית ליצירת אינדקס חכם של הרומן העברי, ככלי למחקר חישובי בספרות העברית. כאשר פרנקו מורטי תיאר לראשונה 'קריאה רחוקה', הוא כלל לא דיבר על מחשבים, כי אם על קריאה מכלי שני: קריאת הרומן העולמי דרך עיניהם של חוקרים (רבים) אחרים. קריאה כזו, תוך שימוש בכלי ממוחשב, היא מה שגם אנחנו מעוניינים להציע בהקשר העברי. מטרת הפרוייקט היא לבחון את האפשרות לתייג בעבודה אנושית שיתופית, שיטתית וממושכת את כלל הרומנים שפורסמו בעברית מאז 'אהבת ציון' (אברהם מאפו, 1853) ועד ימינו בהתאם לקטגוריות מגוונות: החל מפרטים ביוגרפיים וביבליוגרפיים, דרך אבחנות המתייחסות לדמות המספר ולמאפייני המבנה והעלילה, ועד לסקירת היבטים תימטיים מרכזיים. התיוג נעשה באמצעות שאלון מפורט המופץ ברבים באמצעות אתר זה; המידע הנאסף באמצעותו מעובד ומנותח על ידינו. אנו משערים שבחינה של הרומנים על פי תיוגים אלה לבדם, או בראי נקודות ההשקה, ההצטלבות ואף ההתנגשות ביניהם, תסייע להאיר מחדש קשרים בין טקסטים, תקופות ורעיונות שונים, מגמות מרכזיות, כמו גם זרמים סמויים-מעין. יחד עם זאת, בצד נסיון למצות עד תום את תרומתו האפשרית של המהלך, נבקש גם להעמיד את המתודולוגיה החדשה במבחן הביקורת: מהם היתרונות של תיוגים מסויימים על פני תיוגים אחרים? באיזה אופן שיטת התיוג מכתיבה את ניתוח החומר ומצרה את אופקיו? האם טמונה בה 'סכנה' לגישות מסורתיות יותר? ובסופו של דבר: כיצד מצטייר הרומן העברי כשמתבוננים בו מרחוק? לדף הפרוייקט ולקישור לשאלון לחצו כאן.

The TEASER Project

פרוייקט זה, המתקיים בהובלה משותפת של ד"ר איתי מרינברג-מיליקובסקי וד"ר דן וילנצ'יק (בית הספר להנדסת מחשבים וחשמל, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב), ובשיתוף שלושה עוזרי/ות מחקר, ממשיך ומפתח את פרוייקט המחקר 'עוז, אפלפלד והמכונה: הספרות העברית והאלגוריתם', שזכה במענק מיוחד מטעם סגן נשיא האוניברסיטה והדיקן למחקר ופיתוח. 

האם אפשר לתרגם תיאוריות ספרותיות מורכבות לנוסחאות מתמטיות? ואם כן, האם תוכלנה נוסחאות אלו ללמדנו דבר-מה חדש על אודות הספרות בכלל, והספרות העברית בפרט? התפתחותו של מחקר הספרות החישובי בשנים האחרונות העצימה את חשיבותם של מודלים סטטיסטיים כגון Word2Vec - מודל המאפשר לברר את היחסים הסמנטיים בין מילים שונות בטקסט או בקורפוס באמצעות ייצוג (שיכון) מתמטי-מרחבי של המילים כוקטורים במרחב. ואולם, כיצד עלינו להבין את היחסים המורכבים בין שיטות מידול טקסטואליות שונות, ואת זיקתן לתהליך ההרמנויטי? הואיל ומודלים כאלה מבוססים על שיטות ניתוח שרמת המורכבות המתמטית והתכנותית שלהן עולה בהרבה על זו המאפיינת מניפולציות בסיסיות יותר של ספירה וכימות, הרי שלפי שעה השימוש בהם מוגבל לחוקרים מעטים בלבד; ואם נכונה הערה זו בתחומן של ספרויות כגון הספרות האנגלית והגרמנית, הרי היא נכונה שבעתיים בתחום הספרות העברית, שרק לאחרונה החלה לגלות את המחקר החישובי. מלבד זאת, המעבר מניתוח בלשני של טקסט 'נייטראלי' - שכבר הוצע במחקרים אחרים - לניתוח פואטי של טקסט ספרותי עשיר ורב-מימדים, טומן בחובו אתגרים חדשים. אתגרים אלה עומדים במרכזו של פרוייקט Teaser (Text Evaluation and Analysis based on Serial Reading), המבקש לבחון את תרומתה הפוטנציאלית של למידת המכונה להבנת יצירתם הענפה והממושכת של שניים מגדולי הספרות העברית בדור האחרון - עמוס עוז ואהרן אפלפלד - מתוך דיאלוג מעמיק עם תובנותיהם של חוקרים שדנו ביצירתם בכלים מסורתיים יותר. בנוסף, פרוייקט זה מבקש להציע דגם קונספטואלי ומעשי חדש לשילוב המחשב בתהליך המחקר הספרותי. 

Brain Teaser
Chart

ללא מילים: ויזואליזציה של פיסוק ומקצב | בן מלכה

כיצד אפשר לקרוא טקסט ללא מילים? אף על פי שהמעבדה מתמחה בהתמודדות עם הטקסט העברי, פרוייקט זה מבקש לחתור אל יסוד אוניברסלי המייתר את המילים עצמן ומתמד דווקא במה שביניהן - בסימני הפיסוק. סימני הפיסוק קובעים לא פעם את המוזיקה של הטקסט, ומעניקים לו 'מקצב'. טקסט מרובה סימני פיסוק צפופים עשוי להתפרש - או להיחוות - באופן שונה לגמרי מטקסט שבו הם מופיעים בתדירות נמוכה יותר; משפטים ארוכים ומורכבים, גדושים בפסיקים ובמקפים, עשויים ליצור רושם שונה לגמרי ממשפטים קצרים, נעדרי חלוקה פנימית; ושימוש דחוס בנקודה-פסיק (;) מעצב טקסט שונה לגמרי מטקסט שבו סימן משוכלל זה מופיע אך מעט. כשמציבים תופעות אלה בהקשר ספרותי-אמנותי מתעוררות שאלות חדשות, הנוגעות למשל ליחס בין מערך הפיסוק וארגונו בטקסט למבנהו העלילתי של ספר נתון, לגיבושו של ז'אנר, או להתפתחותם של יוצרים מסוימים. מטרת פרוייקט זה היא לפתח כלי אוניברסלי, א-לשוני, לניתוח, מיפוי וויזואליזציה של פיסוק כאמצעי אמנותי.

רכישת הלקסיקון העברי בקרב תלמידי תיכון בנגב: בחינה אמפירית | איהאב אבו רביעה

[בהנחיית פרופ' רוני הנקין-רויטפרב וד"ר רועי גפטר, המחלקה ללשון עברית]

המחקר בודק התקדמות לקסיקלית ברכישת העברית כשפה שנייה של תלמידי תיכון בדואים בנגב באמצעות חמישה מדדים של עושר לקסיקלי: גיוון לקסיקלי, דחיסות לקסיקלית, רמת מופשטות, תחכום לקסיקלי וייחוד לקסיקלי. כמו כן, הוא בודק אם התבססות העושר הלקסיקלי של התלמידים על המילים הדומות בין שתי השפות בעיקר בשלבים מוקדמים של רכישת שפה יורדת עם העלייה בזמן הרכישה. מטרה עיקרית נוספת למחקר זה היא הצעת דרכים ליישום מדדים בין-לשונים, שפותחו ונבדקו בעיקר בשפות הנכתבות באותיות לטיניות, בשפה העברית, השונה באופן משמעותי משפות אלה. המחקר נעזר בשיטות חישוביות של ניתוח קורפוס באמצעות תיוג שיטתי.

trans-la-tion
Patentability Search

טופוגרפיות של התלמוד הבבלי | פרופ' ש"י סקונדה (Bard College)

מחקר ראשוני זה נערך בהובלת פרופ' ש"י סקונדה (חוקר-אורח במעבדה בשנת הלימודים 2021-2022) ובסיוע ד"ר איתי מרינברג-מיליקובסקי, אליהו רוזנפלד ואיילת ונגר. באמצעות תיוג ידני שיטתי, ושימוש בטופוגרפיה כמטאפורה הולמת להתבוננות במבנים טקסטואליים מורכבים, מבקש מחקר זה למפות ולנתח תופעות שונות של 'חריגות' מן הרצף המצופה בטקסט התלמודי - כלומר, מקרים של התרחקות ראויה לציון מעיסוק במשנה וכל כיוצא בה.  

פרוייקטים נוספים

Machine Sketch

ברלין בספרות העברית החדשה

נעם קרון

אקלים תקשורתי: ייצוגו של משבר האקלים בעיתונות המקוונת הישראלית

יעל ברוכים

הספרות העברית, הסביבה ומשבר האקלים

ליה שרביט

דוד אבידן והפסיכיאטור האלקטרוני

ערן הדס

תוכניות המחקר שלנו דינמיות ומשתנות מעת לעת

רוצה לעבוד איתנו?

נשמח להיות בקשר ולחשוב יחד כיצד לשתף פעולה!

1635811805069.jpg