כמו כל דבר בתקופה הנוכחית, גם כנסי הקיץ נראים אחרת לגמרי. במקום שיחה פנים אל פנים עם חוקרים וחוקרות מרחבי העולם, אנו 'משוחחים' על מסך המחשב. כל כנס מגבש לעצמו דרך אחרת להתמודדות עם המצב, ודומה שאף לא אחת מהן מצליחה להתגבר באמת על המרחק הפיזי. אם יש משהו שהתקופה הזו מוכיחה, הרי זה שעם כל הכבוד לפתרונות הדיגיטליים, אין באמת תחליף למפגש אנושי קרוב; ואולי זו דווקא מחשבה אופטימית.
בימים אלו (20-24 ביולי) אני משתתף בכנס המרכזי השנתי של מדעי הרוח הדיגיטליים (DH2020) שאמור היה להתקיים באוטווה, קנדה, ובמקום זאת נערך באופן מקוון לגמרי, כאן. ההרצאה שלי (Sober Hopes - Designing an Introductory Course for Computational Research in Hebrew / Arabic Texts), מוקדשת ליתרונותיה של נקודת מבט ביקורתית ואפילו ספקנית בהוראת מדעי הרוח הדיגיטליים - נקודת מבט שהלכה ותפסה מקום מרכזי בניסוחו הסופי של ספר המבוא הראשון בעברית למדעי הרוח הדיגיטליים, שעתיד לראות אור בעוד כמה חודשים בהוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה. ההרצאה ניתנת להורדה כקובץ pdf מאתר הכנס, כאן.
בעוד שבועיים (3 באוגוסט) אשתתף בפאנל מיוחד במסגרת כנס ה- European Association of Biblical Studies, תחת הכותרת "Semiotics and Digital Humanities, Friends or Foes". כנס זה אמור היה להערך בוופרטל שבגרמניה, וגם הוא, בסופו של דבר, יערך באופן וירטואלי בלבד. בהרצאתי אציע בחינה מחודשת של מאמרו רב ההשפעה של פרנקו מורטי, 'השערות על ספרות העולם', על רקע זיקתו לעבודתו של אריך אוארבך, ואסביר כיצד השוואה זו מאירה את תפקידה הפרשני של הקריאה הרחוקה במחקר החישובי.