סמסטר ב' נפתח לפני כמה ימים, וכמו בכל העולם - הוא אינו דומה במאום לציפיות המוקדמות שנתלו בו. בשונה מן הסמסטר הקודם, שבו נתתי שני קורסי מבוא, הכוונה המקורית היתה לבנות בסמסטר החדש קומה נוספת בעבודת המעבדה, בעזרת קורסים מתקדמים המתאפיינים באוריינטציה מעשית. כך, לתואר הראשון תוכנן הקורס 'תגובת הקורא: פרשנות אנושית וקריאה דיגיטלית', שמטרתו לבחון את נקודת המפגש (הטעונה והמורכבת) של תיאוריית תגובת הקורא שפרחה בביקורת הספרות בשנות השבעים של המאה העשרים, עם תיאוריות עכשויות של קריאה אלגוריתמית, שמעוררות שאלה על עצם המושג 'קריאה'; ולתואר שני תוכנן הקורס 'מעבדה ספרותית הלכה למעשה: ממחקר מסורתי למחקר חישובי', שמטרתו לסייע לקבוצת תלמידי מחקר 'לתרגם' את עבודתם המחקרית הלא-חישובית לעבודה עם מרכיבים חישוביים, ולסייע להם לקדם פרוייקט אישי מהחל ועד כלה. שני הקורסים אמורים היו להפוך את המעבדה לחממה מחקרית לקבוצה של סטודנטים/ות מעולים/ות וסקרנים/ות - חממה שממנה אפשר להמשיך ולצמוח לכיוונים חדשים. אבל כעת החממה הזאת היא בעיקר וירטואלית...
בינתיים, כמו שאר הקורסים באוניברסיטה, התמקדנו השבוע בעיקר בהיערכות למעבר ללימוד מקוון - חוויה טובה מהצפוי, יש להודות, אם כי אני בכל זאת מתגעגע לכיתה - אבל רק בעוד כמה שבועות נבין טוב יותר את היתרונות של המעבר הזה, וגם את מחיריו.
במקביל לקורסים, הפרוייקטים שיצאו לדרך בסוף הסמסטר הקודם מתקדמים אף הם בפגישות מקוונות עם עמיתי/ות המעבדה, ויש בהחלט מקום לאופטימיות; אפשר להעריך בזהירות שכבר בקיץ הקרוב נראה תוצאות ראשונות בכמה מהם.
נקוה לטוב, ובעיקר לסיומה של המגיפה.